<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ל ח"ב</h1>
<h2>דף מ.</h2>
בשומרין יש מחלוקת אי בעי טענת שתי כסף להשביעו כמו בהלואה כי יש מי שכת' כי לא בעי טענת שתי כסף אלא בהלואה מודה מקצת כמו שכתבתי במקומו אבל בשומרים לא בעי כפירת שתי כסף לחייבו שבועת התורה אבל רו' הפוסקים הסכימו כי דין ההלואה והשומרים בעי שתי כסף וכן עיקר שבועות. המפקיד טלה אצל חבירו ומת יכול לומר שלך מת בבכורות [י"ח ע"ב]. טוען בפקדון שתי כסף יש לי בידך דוקא קא טעין שתי כסף ולא שוה שתי כסף וצריך הודאה ממין הטענה לחייבו שבועת התורה ואם אמר פרוטה יש לך בידי או פירות לא הוי הודאה ממין הטענה ולפי' ר"ח אינה הודאה ממין הטענה וכן כתבו התוס' כי בעינן מטבעות שוות וכן עיקר. ואם טענו בדינר זהב והודה בכסף או בדינר מצרית והודה במקצת בצוריית אין זה הודאה ממין הטענה שבועות. מפקיד פירות אצל חבירו ולא מדדן וערבן עם פירותיו פושע הוא ואם מפקיד אומר כך ושומר אומר איני יודע ישלם בלא שבועה דהוה ליה שבועה שאינו יכול לישבע ומשלם שהרי חיי' עצמו בתשלומין ולא ידע כמה ואין מחייבין שבועה לשכנגדו אבל יכול להחרים על מי שנוטל ממנו מה שלא היה לו ליטול שבועות [מ"ג ע"א]. אם השומר חשוד אין שכנגדו נשבע ונוטל מאחר שהוא טוען שמא ואם טוען ודאי כלומר בפני פשע בה או שלח בה יד שכנגדו נשבע ונוטל כמו שכתבתי בטוען ונטען בח"ג. כתב הראב"ד דלא אמרי' דחשוד נשבע שכנגדו ונוטל אלא כשלא יודע שהיה חשוד כשהפקיד אצלו אבל אם נודע איהו דאפסיד אנפשיה ודקדק מההיא דגמרא מציעא [ה' ע"ב] ותיפוק לי דהוה ליה רועה.
<h2>דף מב:</h2>
חושב לשלוח יד בפקדון אינו חייב עד שישלח בו יד מציעא. אין השומרי' נשבעין שבועת התורה אבל נשבעין היסת בעבדים ובקרקעות ובשטרו' ובהקדשו' ושומ' חנם אינו נשבע ושומ' שכר אינו משלם וה"ה שואל ואם מוד' שפשע יש מחלוק' אם משלם ונוש' שכ' אע"פ שאינו משל' ונאנסו אין נותני' לו שכירו' (על) [עד] שישב' ששמר כראוי מציע' שבועו'. הטה חבית ונטל הימנה רביעית החמיצה משלם כולה ונשברה אינו משלם אלא רביעית הגביהה ליטול ממנה רביעית אף על פי שלא נטל משלם הכל. שליחות יד אינה צריכה חסרון מציעא.
י' גפנים טעונות מסרתי לך והלה אומר לא אלא ה' פטור משבועת התור' כך פשוט במשנה בשבועות ולפי הרמב"ם ז"ל כתבתי למעלה דבתר מסירת הפקדון הולכין מיירי שהיו בצורו' דאי לא הוה ליה הילך ולדעת הרשב"א דכתב שהולכין אחר כפירה והודאה מיירי שבצר חמש שהוא מודה ובאותן שכופר לא היו בצורות והוה ליה כהודה בכלים וכפר בקרקעות ולפי' פטור משבועת התורה. וכתב ן' מאגאש דאין דינן כטלטל מאחר שאמר ליה לשמור אותם שאם אמר לתלוש דינם כטלטל כמו שכתבתי בדיני טלטל. הטה חבית ונטל ממנה רביעית החמיצה משלם כולה וכו' הגביהה ליטול ממנה רביעית אף על פי שלא נטל משלם הכל כי שליחות יד אינה צריכ' חסרון כמו שכתבתי למעלה מציעא [מ"א ע"א].
